אנטומיה של השריר

מערכת שריר גיד

MYO – שריר ביוונית.

MUSCULUS – שריר בלטינית

MUSCLE – שריר באנגלית

בדיקת EMG = אלקטרו מיוגרף. בודקת פעילות חשמלית בשרירים.

בגוף יש 3 משפחות שרירים

  1. 1. שרירים משורטטים / מפוספסים straited muscels

כל שרירי השלד הם משורטטים. הם מניעים את העצמות.

שריר משורטט נוסף ויחודי הוא שריר הלב.

  1. 2. שרירים חלקים / שרירים לא משורטטים nonstraiated muscles

שרירים שמפעילים איברים פנימיים (סביב עורקים, ורידים, מעיים, סימפונות, רחם, שלפוחית שתן).

שרירים חלקים עובדים אוטונומית. ללא מודעות.

בטכניקות של המזרח – יוגה ומדיטציה לומדים גם לשלוט בנשימה, להוריד דופק וכו’.

ביו פידבק – מעורר מודעות לפעילות השרירים האלו וניתן בעזרתו ללמד גם שליטה בלחץ הדם (שבאופן רגיל עובד באופן אוטונומי וללא מודעות).

זה עוזר ללמד טכניקות שאחר כך האדם יכול לאמץ לחיים שלו.

אימון בביופידבק הוא מינימום 8-12 מפגשים עד שהאדם יצליח וידע לשלוט במדדים האלה לבד ללא הביופידבק.

ביופידבק הוא המו הפוליגרף. אנשים שיודעים לשלוט במדדים של שרירים חלקים כמו לחץ דם וכו’ לא יוכלו להבדק בפוליגרף. לכן הפוליגרף אינו קביל בבית המשפט. גם במצבים כמו מיגרנה ניתן ללמוד לשלוט על ידי ביופידבק (מיגרנה = migrain=hemicrain)

ראו עוד: bpi

  1. 3. שריר הלב MYOCARD

זהו שריר יוצא דופן. מצד אחד הוא הכי לא יודע שקיים. ומצד שני זהו שריר משורטט
מתכווץ 70-80 פעמים בדקה.
לאורך חיי אדם רגיל – מעל 4 מיליארד פעימות. וזהו השריר הכי לא מודע שקיים. מופעל אוטונומית כמובן.
זהו השריר היחידי בגוף שיכול לפעול גם בלי מוח. כי יש לו קוצב משלו שיכול ליצר חשמל משלו (כדי להגביר או להאט קצב יש צורך במוח. אבל בקצב אחיד – הקוצב יגרום לו לפעום).

זו הסיבה שאפשר להשתיל לב של אדם שמת מוות מוחי. המוח מפסיק לפעול. הלב עדיים פועם באמצעות הקוצב שלו ומזרים דם לגוף על אף שהמוח כבר מת.

ראו עוד: my protein

שריר משורטט בחתך רוחב

בנוי מסיבי שריר

בקצהו גיד והגיד הוא זה שמתחבר לתוך העצם. הגיד שמתחפר לעצם הולך ועוטף את כל סיב השריר.

לעטיפת הגיד – רקמת החיבור הזו שעוטפת את השריר קוראים פשיה fascia בעברית פשיה נקראת מחתלת.

(המלה פשיזם באה מהמלה פשיה. זה נובע מימי קדם ברומא שם בעלי התפקידים הרמים הלכו עם מקל עטוף במעטפת כדי שיזהו אותם. בשנות ה 30 מוסוליני החזיר את המלה הזו לשלטון).

במבנה השריר כל מספר סיבי שריר (אגד שרירי כזה נקרא פסיקולום faciculum) עטופים רקמת חיבור שנקראת perimysium.

השריר עטוף 2 עלים:

פשיה – החיצוני ביותר.

Epimysium – אפימיזיום הקרוב ביותר לשריר.

גם כל סיב שריר בודד (תא) עטוף רקמת חיבור שנקראת אנדומיזיום endomysium

רעד לא רצוי בשריר נקרא פסיקולציה. לעתים בעת מתח או לאחר אימון קשה יש פסיקולציות. כאשר יש פסיקולציות שלא עוצרות זה יכול להעיד על בעיה. אם בבדיקת דם יבדקו וימצאו שהאנזים CPK שאמור להיות בשריר ולא בדם  – זה יכול להעיד ולהיות סימון לפירוק של השריר ולהעיד על ניוון שרירים שנקרא דושן מסקולר דיסטרופי. לפעמים אחרי אימונים קשים מאד מוצאים גם CPK בדם עקב פירוק של שריר.

כל עוד השריר לא מקבל אות חשמלי הוא רפוי.

בין האקטין והמיוזין יש מולקולה שחוסמת את הקשר בינהם ונקראת טריפונין.

אות חשמלי יוצא מהמוח בהצלבה דרך חוט השדרה ומשם בעצב לשריר.

החשמל מתפזר בסיבי השריר ועקב כך סידן יוצא מהמאגרים (בכל סרקומר יש +ca. מחסני +ca שנקראים
T tubule).
הסידן יוצא מהמאגרים, מתחבר לטריפונין ומזיז אותו. הטריפונין מזיז גם את הטרופומיוזין. הטרופומיוזין מסתובב וכעת המיוזין והאקטין יכולים להתחבר. זה יוצר כיווץ של סיב השריר. כל הסיבים מתכווצים יחד ומזיזים את העצמות שסביב המפרק.

לצורך התהליך הזה יש צורך ב ATP.
כשיופסק האות החשמלי, הקלציום יחזיר את הטריפונין והכיווץ מפסק. גם זה תהליך דורש אנרגיה.

אם יש פגיעה בעצב השריר יהיה משותק.

טרופומיוזין – מולקולה, שרשרת שעוטפת את האקטין. כל עוד הטרופומיוזין נמצא שם הוא מפריע לחיבור.
כל עוד אין +ca סיב השריר לא יתכווץ.

שריר יכול להתכווץ רק בכיוון הסיבים שלו.  שריר הוא וקטור. מפעיל כח לכיוון מסויים בלבד (רק לכיוון הסיבים שלו.

כדי שעצם תזוז בצורה מעגלית אפשר להשתמש בשני שרירים בו זמנית. בסינרגיה קלאסית (סינרגיה=עבודה משותפת).
ניקח לדוגמא עצם דמיונית מרובעת ולה 4 שרירים המושכים אותה בפינות שלה.
4 השרירים יכולים להזיז את העצם לכל כיוון (ולא רק בכיוון הוקטור של כל אחד מהם) אם יעבדו בסינרגיה קלאסית.

בגוף השרירים הם סינרגיסטים אחד לשני ומסייעים לתנועת השרירים כדי שנוכל לבצע תנועות בכל מיני כיוונים.

כאשר שני שרירים עם וקטורים מנוגדים לחלוטין זה נקרא יחסי אגוניסט אנטגוניסט.

אגוניסט – השריר שכרגע עושה את הפעולה.

אנטגוניסט – השריר שהפוך לאגוניסט.

לדוגמא – ביספס וטרייספס.

המח משדר מסר לשריר האגוניסטי לכיווץ (שחרור +ca, אקטין מיוזין) והמח משדר מסר גם לשריר האנטגוניסטי – זהו מסר של רפיון (מסר של ‘אל תשחרר =ca)

אגוניסט + אנטגוניסט שיפעלות יחד – לא תהיה תנועה והעצם תהיה מקובעת fixation. יש מצבים בהם רוצים לקבע את המפרק ואז זה פועל כך שהאגוניסט והאנטגוניסט יתכווו יחד (המוח נתן הוראה לאגוניסט ולאנטגוניסט לפעול יחד כדי לקבע את המפרק.

ישנו מצב שנקרא de celaration  בלימה. האטה. האגוניסט מאיץ את ה מפרק. האנטגוניסט מאט. האנטגוניסט מאט כדי שהמפרק ישמור על יציבות. למשל זריקה של חפץ הרחק. הטרייספס מיישר את המפרק מהר. בשלב מסויים הבייספס יכנס לפעולה כדי להאט את טריקת ישור המרפק ולבלום  את התנועה.

על הגוף פועל כח הכבידה וחייבים להתחשב בו.
למשל בכפיפת מרפק הבייספס הוא אגוניסטי. אבל גם ביישור הוא אגוניסטי (הבייספס). זה מכיוון שיש גרביטציה.

כאשר השריר מתכווץ ומתגבר על כח חיצוני זה נקרא כיווץ קונצנטרי.

ישנם 3 סוגי כיווצי שריר:

כיווץ קונצנטרי – הכח שמתפתח בשריר גדול מההתנגדות (השריר מתגבר  על ההתנגדות)

כאשר השריר מאפשר לכח החיצוני להתגבר עליו –

כיווץ אקסצנטרי – הכח שמתפתח בשריר נמוך מההתנגדות (זה נותן שליטה).

בעבודה  קונצנטרית – אקטין ומיוזין יחליקו זה על זה  והסרקומר יתקצר.

בעבודה אקסצנטרית הסרקומר מתארך.האקטין והמיוזין

תשמרו על השריר שלכם לאחר אימון בעזרת אבקת חלבון איכותית מבית אמינושופ